יהלום שפורץ מהאדמה שמייצג מידע נקי ואיכוי מתוך דאטה להטמעת ai

מוכנות להטמעת AI מתחילה באיכות הנתונים

יהלום שפורץ מהאדמה שמייצג מידע נקי ואיכוי מתוך דאטה להטמעת ai

מוכנות להטמעת AI מתחילה באיכות הנתונים

מוכנות להטמעת AI מתחילה באיכות הנתונים

התפיסה של רוב המנהלים הוא שהארגון שלהם מוכן להטמעת AI, כי יש להם טרה-בייטים של מידע. הם טועים, הנפח לא יוצר מוכנות, להיפך הוא יכול ליצור עומס ושגיאות אם אין מוכנות של הנתונים.

הצלחה של הטמעת AI קשורה באופן הדוק למידע ולנתונים הזמינים. בניגוד לדעה הרווחת שמה שחשוב זה כמות הנתונים, הבעיה האמיתית היא לא הנפח אלא hygiene וקונטקסט.
רוב הארגונים מתייחסים לתשתית הדיגיטלית שלהם כמו למחסן ענק: פרוטוקולים ישנים, נהלים סותרים, הודעות Slack מפוזרות, ודוחות שנכתבו בתקופה שהמציאות העסקית הייתה שונה.
כשמזינים למודל מידע כזה, מה שמקבלים זה GIGO כלומר, Garbage in Gargage out.

תחזוקת המידע הזה היא יקרה, היא עולה באחסון, בזמן חישוב, באמון של המשתמשים, ובסופו של דבר ב-ROI שנעלם.
האשליה של מוכנות מתנפצת כשמקבלים פלט לא אמין, הזיות וצוותים שחוזרים לעבודה הידנית.

איך מוודאים מכנות של הנתונים?

כדי לוודא שהנתונים אמינים ויכולים להיות בסיס לסוכנים או אוטומציות, נבדוק 3 מימדים:

1. עדכניות הנתונים

נתונים בני חמש שנים הם לעיתים קרובות נטל ולא נכס. כשמאמנים או מזינים מודל בנתונים ישנים, הוא לומד גרסה ישנה של התהליכים שכבר לא קיימת. התוצאה תהיה המלצות שמבוססות על מציאות שעברה מן העולם. עדיף להשתמש בפחות נתונים מדויקים מאשר בהרבה נתוני garbage.

2. דיוק מבני

אוטומציה על בסיס נתונים לא עקביים לא רק מעתיקה טעויות, אלא גם משכפלת אותם. בהטמעת AI זה יכול להיות ההבדל בין ייעול ואוטומציה של תהליכים לבין בזבוז זמן של עובדים מנוסים על תיקון טעויות של AI.
הבעיה מחמירה עם סוכני AI, שמבצעים תהליכי קבלת החלטות על בסיס הנחות שגויות ומרחיבים את השגיאות בהתקדמות בין השלבים.

3. טרמינולוגיה

האם "סיום פרויקט" אומר אותו דבר לשיווק, ל-R&D ולתפעול? בדרך כלל לא. בלי "כוכב צפון" של הגדרות משותפות, ה-AI יתרגם מונחים בצורה מוטעית ונקבל תוצר לא קוהרנטי.
תחום ה-Context Engineering מוודא שהמודל (או ה-Agent) יבין את המשמעות הנכונה של המושגים, בתוך השפה הספציפית של הארגון.

למה הנפח יוצר אשליה מסוכנת

נוצר כאן פרדוקס - כשיש הרבה נתונים, המנהלים מרגישים שהם מוכנים, אבל ככל שהנפח גדל בלי הקונטקסט הנכון, כך גדל גם הרעש.
עם Agent-ים הגישה למידע נעשית בצורה יותר ישירה, אבל התשובות פחות אמינות.
הארגונים שמצליחים לעבור מפיילוטים לתוצאות עסקיות לא אוספים נתונים. הם מטייבים, מגדירים אחריות, ובונים שכבת קונטקסט, כי הם מבינים שבשביל לבנות שכבת AI, צריך שכבה יציבה של נתונים.

לפני שאתם מתחילים הטמעה, בדקו את עצמכם:

  • כמה מהנתונים שה-AI שלכם רואה באמת רלוונטיים לתהליכים הנוכחיים?

  • האם יש הגדרה מוסכמת למונחים מרכזיים בארגון?

  • מי הבעלים של הנתונים שה-Agent משתמש בהם, ומוודא את העדכניות שלהם?

המטרה של טרנספורמציית AI אינה לצבור מידע אלא להגיע למצוינות תפעולית.
כשמסננים את הרעש, אפשר לראות תוצאות של הטמעה כבר אחרי 30 יום בתהליך של Transform.

רוצים לדעת איך מתחילה כזו טרנספורמציה, קראו עוד על הטמעת AI

Chamutal Gavish, Founder and CEO of NativeAI
Chamutal Gavish, Founder and CEO of NativeAI

אודות הכותבת

אודות הכותבת

חמוטל גביש היא המייסדת של חברת NativeAI, חברת ייעוץ להטמעת AI, המלווה ארגונים בשילוב בינה מלאכותית בתהליכי העבודה, לשיפור התוצאות העיסקיות של הארגון.

לינקדאין | NativeAI

חמוטל גביש היא המייסדת של חברת NativeAI, חברת ייעוץ להטמעת AI, המלווה ארגונים בשילוב בינה מלאכותית בתהליכי העבודה, לשיפור התוצאות העיסקיות של הארגון.

לינקדאין | NativeAI

רוצים לשמוע עוד?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

רוצים לשמוע עוד?

השאירו פרטים ונחזור אליכם